אזהרת קריאה :
לא רלוונטי לחיי הקורונה שלנו כעת , יש שיגידו שזה מעיד על סדר עדיפויות בעייתי וחדי הלשון והאבחנה יאמרו שאיבדתי את זה .
תאמינו או לא - אתמול התחבטתי קשות בשאלה .
וַיִּשָּׂא הָעָם אֶת בְּצֵקוֹ טֶרֶם יֶחְמָץ מִשְׁאֲרֹתָם צְרֻרֹת בְּשִׂמְלֹתָם עַל שִׁכְמָם.
בלחמים ללא גלוטן שאני עושה – אין קמח חיטה או כל דגן אחר . יש קמח אורז, קמח, עדשים, קמח דוחן , קמח טף .
אבל זה בעצם לא הסיפור העיקרי , שהרי איסור חמץ בפסח הוא על אכילת קמח חיטה שהחמיץ (וכן שאר חמשת מיני דגן שהחמיצו), אולם קמח חיטה שנאפה או נגמרה הכנתו קודם שהחמיץ כשר לפסח (שהרי המצות עשויות מקמח חיטה ! )
אז מה דין קמחים אחרים שלא על בסיס דגנים , אבל קמחים שכן החמיצו , ועוד איך החמיצו ! שהרי זאת הפואנטה בלחם מחמצת .
ההיגיון אומר שאם בני ישראל היו מחכים לקמח האורז שיחמיץ - המצרים כבר היו תופסים ומטביעים אותם בים סוף !
ואז מצאתי את הרמב"ם הגדול מכולם שכתב במפורש :
" אבל הקטניות כגון: אורז ודוחן וכיוצא בהן - אין בהם משום חמץ, אלא אפילו לש קמח אורז ברותחין וכסהו בבגדים עד שנתפח כמו בצק שהחמיץ, הרי זה מותר באכילה, שאין זה חמוץ אלא סרחון " / — הלכות חמץ ומצה ה' א'
מסריח אבל לא חמוץ ! איך פיספסתי את זה .